אודות אקומיוניטי

בלוג

חוק פסולת אלקטרונית – אסדרה עכשיו!

on .

מאת:עו"ד חיים ישר – שותף ומנהל מחלקת סביבה וקיימות במשרד רון גזית, רוטנברג ושות'. יועמ"ש אקומיונטי

רקע כללי

החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות התשע"ב-2012, אשר נכנס לתוקף ביום 1.3.2014, הטיל על היצרנים והיבואנים של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים וסוללות, את האחריות המימונית ביחס לשלושת מקורות איסוף פסולת אלקטרונית וסוללות – רשויות מקומיות, חנויות המוכרות ציוד חשמלי ואלקטרוני ("משווקים") ובתי עסק ומפעלים בהם מצטברת פסולת אלקטרונית ("מחזיקי פסולת שאינה מהמגזר הביתי"). בנוסף, הטיל החוק על היצרנים והיבואנים עמידה ביעדי מחזור הנגזרים ממשקל הציוד החשמלי והאלקטרוני והסוללות הנמכר על ידם בכל שנה בישראל.

לשם קיום החובות הנ"ל, נדרשים היצרנים והיבואנים להתקשר בהסכם עם גוף יישום מוכר ולממן את כל עלויותיו באמצעות דמי טיפול אותם משלמים היצרנים והיבואנים לגוף היישום המוכר בהתאם למשקל הציוד אותו הם מוכרים במהלך השנה. גוף היישום המוכר הוא שמתקשר בהסכם עם מקורות האיסוף הנ"ל, ומממן בכספי דמי הטיפול אותם הוא מקבל כאמור מהיצרנים והיבואנים, את האיסוף, הפינוי והמחזור של הפסולת האלקטרונית שמקורה בכל אחד ממקורות האיסוף הנ"ל.

עד כה "הוכרו" על ידי המשרד להגנת הסביבה כ"גוף יישום מוכר" שתי חברות – אקומיוניטי ומ.א.י..

העדר אסדרה – החשש לפגיעה ביבואנים וביצרנים

כאמור לעיל, מקור המימון היחיד והבלעדי של גוף יישום מוכר הינו דמי הטיפול שמשלמים היצרנים והיבואנים החייבים בחובות החוק.

שעה שפועלים בעת ובעונה אחת מספר גופי יישום מוכרים אשר כל חפצם הוא להגדיל את מספר היצרנים והיבואנים החתומים איתם ובאופן זה להגדיל את הכנסתם, התחרות על ליבם של היצרנים והיבואנים מתבצעת על ידי הפחתת גובה דמי הטיפול הנגבים מהיצרנים והיבואנים.

אלא שאליה וקוץ בה. הפחתת דמי הטיפול הנעשית כאמור אך ורק ממקום של "גיוס יצרנים ויבואנים" ולא מתוך הסתכלות על העלויות האמיתיות והסבירות הכרוכות ביישום החוק, אינה מאפשרת יישומם של סטנדרטים ביחס לאיסוף הפסולת האלקטרונית שמגיעה ממקורות האיסוף הקבועים בחוק - רשויות מקומיות, משווקים ומחזיקי פסולת שאינה מהמגזר הביתי ואף אינה מאפשרת ליישם סטנדרטים לטיפול נאות בפסולת האלקטרונית השונה.

במצב דברים שכזה עלולים היבואנים והיצרנים להיפגע קשות, שכן מבחינת המחוקק האחריות לאי יישום החוק כדבעי, לרבות ביחס לסטנדרטים השונים אותם מבקש הרגולטור ליישם, רובצת על כתפי היבואנים והיצרנים.

הפתרון הנדרש – אסדרה

סוגיה זו של התנהלות במצב של ריבוי גופים בחוקי אחריות יצרן מורחבת, דוגמת חוק פסולת אלקטרונית וחוק האריזות, מעסיקה את מדינות אירופה השונות זה שנים. נציין כי קיימות אסכולות הגורסות כי אין כלל מקום לריבוי גופים בחוקים אלו והם צריכים להיות מיושמים על ידי גוף אחד.

יחד עם זאת, קיימת תמימות דעים כי במקום בו הוחלט לאפשר פעילות של ריבוי גופים, נדרש הרגולטור לפעול באמצעות גוף מאסדר וקביעת כללי משחק ברורים אשר יבטיחו כי ניתן יהיה ליישם את החוק כנדרש באמצעות דמי הטיפול אותם משלמים היצרנים והיבואנים. עוד נדרש הרגולטור לקבוע וליישם מנגנוני פיקוח הדוקים אשר יבטיחו כי התנהלות הגופים האמונים על יישום החוק, נעשית בהתאם לדרישות החוק ותנאי ההכרה שלהם וכי התחרות מתנהלת באופן הוגן ושוויוני, והכל כמובן תוך הטלת עלויות סבירות על היצרנים והיבואנים.

בעניין זה מן הראוי להפנות לעבודה אשר נעשתה על ידי חברת Deloitte עבור הנציבות האירופאית וכן לטיוטת הדירקטיבה אשר פורסמה לאחרונה על ידי האיחוד האירופאי בעניין "כלכלה מעגלית", אשר קבעו באופן חד משמעי כי במקרה של יותר מגוף אחד נדרש הרגולטור לוודא קיומה של תחרות הוגנת בין גופי היישום המוכרים, וזאת על ידי הקמת גוף מתאם אשר יוודא העדר פגיעה ביישום החוק כתוצאה מהתחרות שבין גופי היישום המוכרים.

בשונה מחוק האריזות במסגרתו פועל מתחילת הדרך גוף מוכר אחד, חוק פסולת אלקטרונית נבחר על ידי הרגולטור הישראלי להיות "שפן ניסיון" ויצא לדרך עם שני גופי יישום מוכרים, ללא כל אסדרה, דבר שכמתואר לעיל, פוגע ביישום החוק ועלול לפגוע קשות ביבואנים וביצרנים.

המשך ההתנהלות ללא אסדרה מתאימה תוסיף ותפגע ביכולת הגופים ליישם את החוק עבור היבואנים והיצרנים ועל כן נדרשת אסדרה של הרגולטור ויפה שעה אחת קודם.